בסוף כל יום אני מביט קצת מהצד

רואה את הדברים אחרת.

ככה זה כשאני לבד

הדברים זזים  ומשמעות מקבלים .

את הרגע שנולדתי בצבעים ממלאים

כל דבר מהחיים, אם מחפשים מוצאים

הכל פזור שם מרצד .העולם מתאחד אך אנשים לא רואים(דבריםכמו שהם צריכים)

הזמן נמתח ונעצר.

והכל פשוט שם

האושר הסבל וחייו של האדם

הצבעים ואני חוזר

אם זה לאתמול ,ללפני שבוע

או סתם פלשבק אחר

הגוף לא קולט אני כמעט מתמוטט

אך משהו מישהו? אני!!!  עדיין שולט

לאחר כמה שניות כשאני מתפקס

אני חושב כמה שאני מפספס

וזה יכול להימשך כך עד סוף ימי

יכול להיות שזה יותר מדי